רכב בית
ארכיון כתבות

מהו דום לב וכיצד ניתן למנוע אותו?

26/06/2011

   

כ-10,000 איש מתים מדי שנה במדינת ישראל כתוצאה ממוות פתאומי. למעשה, מדובר בגורם המוות השכיח ביותר. בדרך כלל, במונח "דום לב" או "מוות פתאומי" הכוונה היא לאירוע בלתי צפוי וללא סיבה נראית לעין, המסתיים תוך פחות מ-24 שעות במותו של החולה. בשל מהירות ההידרדרות, חשוב להכיר את דרכי המניעה והטיפול המיידי

האירוע של מוות פתאומי נובע כתוצאה מפרפור חדרים, ובחלק מהמקרים גורם המוות הוא דופק איטי מאוד או הפסקה שלו. פרפור חדרים היא הפרעת קצב מהירה מאוד ולא מסודרת היוצאת מחדרי הלב. במצבים אלה, מתן סיוע מיידי הוא קריטי להצלתו של המטופל, כאשר כל דקה שחולפת מקטינה את הסיכויים שהמטופל יישאר בחיים.

למעשה, במצב זה הדבר היחיד היכול להציל את המטופל זה מכת חשמל לבית החזה על ידי מכשיר דפיברילטור חיצוני. כיום, למרות שמחיר מכשיר זה כבר אינו יקר כפי שהיה פעם (כ- $(1500, עדיין איננו מוצאים מכשיר מציל חיים זה בכל פינה. על כן יש צורך להזניק אמבולנס במהירות האפשרית, ובינתיים לעשות פעולות החייאה סטנדרטיות של עיסוי בית החזה. לצערנו, זמן רב מדי עובר עד להגעת צוותי ההצלה, ורוב המטופלים מוצאים את מותם לפני הגעתם לבית החולים.

מחלה תורשתית או מתפתחת?
חולים המפתחים כאבים בחזה עם אוטם בשריר הלב (התקף לב) יכולים לפתח פרפור חדרים. חולים שסבלו מהתקף לב בעברם מפתחים איזור צלקתי בשריר הלב, המהווה "קרקע" להיווצרות של הפרעות קצב אשר יכולות להיות קטלניות. אנשים הסובלים מסכרת ומטרשת עורקים עם סתימות בעורקים הכליליים יכולים לפתח אף הם הפרעות קצב קטלניות, אשר יכולות לגרום לדום לב.

ישנם חולים הסובלים ממחלות של שריר הלב אשר אף הם יכולים לפתח דום לב. מחלות של שריר הלב (מכונות בשפה רפואית קרדיומיופטיה) כוללות שריר לב עבה או שריר לב חלש.  הקרדיומיופטיה של שריר לב עבה היא מחלה מולדת ותורשתית. הקרדיומיופטיה של שריר לב חלש היא גם כן מחלה מולדת, אבל יש מקרים בהם המחלה מתפתחת כתוצאה ממחלת חום וירלית הפוגעת ישירות בשריר הלב.

קיימות גם מחלות "חשמליות" של הלב שבהן הלב נראה לכאורה בריא לחלוטין, אבל קיימת הפרעה חשמלית אשר בתנאים מסוימים יכולה לגרום לדום לב. כולנו מודעים להמולה התקשורתית הנוצרת כאשר ספורטאי מתמוטט במגרש המשחקים ומת. במקרים האלה מדובר בדרך כלל בפרפור חדרים כתוצאה ממחלה של שריר הלב שלא אובחנה, או מבעיה חשמלית מולדת. אצל ספורטאים קיימת גם תופעה של מוות פתאומי כתוצאה מחבטה של כדור בחזה. החבטה גורמת לספורטאי בריא לחלוטין לפרפור חדרים ולמוות. המודעות לתופעה זו התחילה ב-15 השנים האחרונות, והיה מספר לא קטן של מקרי מוות שנגרמו בזמן משחקי כדור או הוקי.

הדפיברילטור "מאפס" את הלב
הדפיברילטור הוא מכשיר המסוגל לתת מכת חשמל ולהסדיר את קצב הלב. במקור, הדפיברילטור היה מכשיר כבד ומסורבל אשר היה קיים בבתי חולים בלבד. חולה שנכנס להפרעת קצב מהירה חובר לדפיברילטור באמצעות כפות חיצוניות אשר חוברו לחזה שלו. עם הפעלת הדפיברילטור, המטופל קיבל "שוק" חשמלי חזק אשר "מאפס" את הלב ומחזירו לעבודה בקצב לב סדיר.

בתחילת שנות השמונים החלו לייצר דפיברילטורים מספיק קטנים אשר ניתן להשתילם בגופו של המטופל, ובכך לאפשר לו לקיים אורח חיים "נורמלי", כאשר הוא נושא עמו את הדפיברילטור האישי שלו לכל מקום. כיום טכנולוגיה זו היא נחלת הכלל, כאשר המכשיר קטן יותר אך משוכלל הרבה יותר, עם סוללה חזקה בהרבה. בתוך הדפיברילטור קיימת מערכת אשר עוקבת בדריכות אחר פעילות הלב. אם המערכת מזהה שהלב נכנס למצב של הפרעת קצב מהירה, היא מפיקה אות חשמלי חזק ("שוק" חשמלי) אשר מפסיק את הפרעת הקצב והחולה חוזר לקצב תקין.

ההשתלה של הדפיברילטור דומה לזו של קוצב רגיל ואורכת כשעה. ההחלמה מהירה והחולה משתחרר לביתו כעבור 24 שעות. בהזדמנות זו אני רוצה לעודד את הרשויות לשקול רכישה והכנסת מכשיר הדפיברילטור החיצוני למקומות ציבוריים רבים ככל האפשר. החזון לעתיד הוא שניתן יהיה למצוא מכשיר דפיברילטור בכל קרן זווית. אולם עד שחזון זה יתממש, כל אדם וכל משפחה היכולים להרשות זאת לעצמם, צריכים לשקול את רכישת המכשיר לביתם.

לסיכום, חשוב מאוד להגביר את המודעות לבעיה. ההמלצה היא שחולים הידועים כחולי לב צריכים להיות במעקב של קרדיולוג לפחות פעמיים בשנה. חולים עם גורמי סיכון למחלות לב כמו יתר לחץ דם, סכרת, כולסטרול גבוה וסיפור משפחתי של מחלות לב, צריכים אף הם להיות במעקב קרדיולוגי. במידה ויש סיפור של התקף לב בעבר, אנשים עם תפקוד לב ירוד יזדקקו להשתלה של דפיברילטור. אנשים עם שריר לב עבה או שריר לב חלש ואנשים עם מחלה "חשמלית" של הלב אף הם יזדקקו במקרים מסוימים להשתלת דפיברילטור.

**הבהרה: הכתוב לעיל הינו מידע אינפורמטיבי בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי ו/או תחליף לייעוץ רפואי
   ו/או המלצה לטיפול רפואי. השימוש במידע זה הוא באחריות המשתמש בלבד.

הכותבת היא מנהלת היחידה לאלקטרופיסיולוגיה, בית חולים אסף הרופא, צריפין

הדפסשלח לחברהוסף תגובה